מה זה ת״י 1045?

ת״י 1045 בנוי סביב מושג ה-U-Value — מקדם ההולכה התרמית של מעטפת הבניין. ככל שה-U-Value נמוך יותר, הבידוד טוב יותר. התקן קובע ערכי U-Value מקסימליים לכל חלק במעטפת: קירות חוץ, גג, רצפה על קרקע, חלונות ודלתות חוץ.

התקן מחולק לאזורי אקלים בישראל — חוף, מישור, הר, עמק הירדן, מדבר — כאשר לכל אזור דרישות מעט שונות בהתאם לתנאי החום והקור הממוצעים. בנייה חדשה חייבת לעמוד בתקן החל משנת 2011, ובשנים האחרונות התקן נעשה מחמיר יותר.

ליקויי בידוד נפוצים הנוגעים לת״י 1045: גשרי קור באזורי חיבור בטון-קיר, בידוד חסר בגג, חלונות עם זיגוג יחיד במקום כפול, ואיטום לקוי סביב חלונות שמאפשר חדירת אוויר חיצוני. איתור ליקויים אלה מתבצע בדרך כלל באמצעות בדיקה תרמוגרפית (צילום תרמי), שמציגה את ההפרשים בטמפרטורה על פני מעטפת הבניין.